פיצוי על הפקעת קרקע
הפקעת קרקע במדינת ישראל: חוקי ההפקעה הם עוד מהימים בהם השלטון הבריטי שלט בארץ בכל הנוגע לזכויות קניין של הפרט וצרכי הציבור.
אמנם בשנים האחרונות ניתן לראות את המהפכה בדבר זכות הקנין, אך למרות זאת החוק מניח לרשויות המקומיות להפקיע קרקעות פרטיות לטובת צרכי הציבור.
האם מגיע פיצוי לבעלי הקרקעות וכיצד יש ביכולתם להגן על עצמם?
החוק בישראל מעניק סמכויות נרחבות לרשויות המקומיות ואף רואה את הרשויות ככאלו שטובת הציבור עומד בראש סדר העדיפויות. הפקעת קרקע זו העברה של זכויות במקרקעין לצרכי ציבור לצורך סלילת כביש, הקמת גנים או כל צורך ציבורי אחר, תוך פיצוי של בעל הקרקע.
מהם שלושת התנאים הנבחנים בבית המשפט
• צורך ציבורי: על הרשות המפקיעה את הקרקע להוכיח כי הקרקע דרושה לטובת צרכים מסוימים למשל הקמה של בית ספר.
• בחירת הקרקעות: יש להוכיח את הקשר בן הצורך הציבורי לפי הגדרת הרשות המקומית לבין השטח המסוים אותו הרשות מבקש להפקיע.
משמעות הדבר היא כי הרשות צריכה להפקיע את אותה הקרקע. כך לדוגמא, אם בשכונה מתפתחת יש עניין להקים בית ספר, הרי יש לדון בשאלה מדוע נבחרה הקרקע המסוימת.
• מימוש מטרה: קיים צורך בהפקעת קרקע על מנת לממש את צרכי הציבור. לפי חוק התכנון והבנייה, יש התייחסות לאותו צורך ציבורי. כמו למשל מבנה לצורך חינוכי או מבנה לצרכי דת.
הפקעה לרכבת הקלה
לאחרונה בעלי קרקעות פרטיות נדרשו להפקיע חלק מהקרקעות שלהם לטובת פרויקט הנחת הרכבת הקלה.
הפקעת קרקע לא פוגעת רק בשטח חצר אלא עשויה לפגוע גם בזכויות בנייה שלא נוצלו או לפגוע באופן הגישה לנכס והשימוש המיטבי בו.
פיצוי על הפקעת קרקע צריך לבא במסגרת משא ומתן עם הגורם המפקיע או במסגרת תביעה בבית המשפט.
דוד רום שימש כיועץ לנתיבי הרכבת הקלה (הקו הירוק) ולנתיבי ישראל במשך תקופה ארוכה, בפרויקטים בבהיקף מאות קיולמטרים. נוכל ללות אתכם לצורך קבלת פיצוי מקסימלי מהגורם המפקיע.
חשיבות חוות דעתו המקצועית של שמאי מקרקעין
תפקידו של שמאי מקרקעין הוא להעריך את שווי הקרקע המופקעת ולקבוע את אובדן ההפסדים במהלך המגבלה על הנכס או כתוצאה מהפקעה מוחלטת של הנכס.
