דמי שימוש רשות מקרקעי ישראל
דמי שימוש לרשות מקרקעי ישראל נגבים בגין שימוש לא חוקי וחריגות בנייה בקרקעות המנוהלות על ידה.
דוגמאות למקרים בהם ישנה חשיפה לתשלום דמי שימוש:
-
- שימוש במחסן כיחידת דיור.
- הרחבת מבנה קיים ללא היתר.
- הצבת מכולות / מבנים ניידים לשימושים שונים.
- שימוש במבנה משק לצרכים מסחריים / משרדיים ללא היתר.
למעשה אם נסכם- כל שימוש ובנייה שלא קיבלו את הסכמתה של רשות מקרקעי ישראל.
בנחלות ומשקי עזר במושבים רבים קיימים שימושים חורגים וחריגות בנייה. כפועל יוצא מכך, רשות מקרקעי ישראל עורכת ביקורות ובדיקות פתע ביישובים, על פי תכנית מסודרת ולפי זמנים קבועים בשנה.
במקרה בו הרשות מזהה כי בוצעו בנכס שימושים שלא בהיתר, יגיע לנכס שמאי מקרקעין מטעם הרשות ויבחן את היקף ומהות השימוש הלא חוקי שבוצע.
שמאי המקרקעין יעריך את שווי היקף הקרקע בה בוצע השימוש הלא חוקי ובהתאם לשומתו תגזור הרשות את דמי השימוש המבוקשים.
איך מחשבים דמי שימוש?
דמי שימוש לרשות מקרקעי ישראל מחושבים לפי 6% משווי הקרקע על בסיס שומה מטעמה והיא רשאית לדרוש תשלום דמי שימוש רטרואקטיביים 7 שנים אחורה מהיום בו זיהתה את השימושים החורגים.
שומת דמי השימוש מבוצעת באמצעות גישות שמאיות שונות המנסות להתמודד עם הסוגיה. ובשל העובדה כי במקרים רבים ישנו מחסור בנתונים רלוונטיים למטרת השומה, שמאי רמ”י עשוי לבצע את החישובים באמצעות כלים אשר לעיתים אינם מתאימים ומביאים לתוצאה רחוקה מהמציאות.
בנוסף, רשות מקרקעי ישראל אינה "מתיישרת" עם הפסיקה הקיימת בבתי המשפט ובערכאות ערעור ומוציאה שומות מנופות, המנוגדות לעקרונות שנקבעו.
רשות מקרקעי ישראל שולחת למבקש העסקה את שומת דמי השימוש והמפרט הכספי. תשלום דמי השימוש הוא תנאי להסכמת רמ”י לביצוע העסקה.
בחלק מהמקרים בהם מתגלים שימושים אסורים בנכסים של רמ”י הם כתוצאה מחשדות קיימים או הלשנות של שכנים “טובים”.
חלק מהמקרים בהם מתגלים שימושים חורגים הם כתוצאה מבקשה לביצוע עסקה בנכס. כגון תוספת בנייה או העברת זכויות אשר גרמו לביקור של פקח.
בעת הבקשה לאישור ביצוע העסקה על ידי רמ”י “הרדארים מתחילים לפעול” ולעיתים מגיע פקח מטעם רמ”י לביצוע בדיקות מקיפות בנכס.
הפחתת דמי שימוש
על דרישת תשלום דמי השימוש ניתן להגיש השגה ראשונה ולהביא להפחתת דמי השימוש באופן ניכר.
ההשגה מוגשת לאגף השמאי הממשלתי, אשר משמש כגורם מכריע בין מגיש ההשגה לרשות מקרקעי ישראל.
כאמור, שמאי רמ”י לעיתים מבצע הערכת שווי אשר רחוקה מהאמת ואינה מתקיימת במציאות. השמאי לעיתים משתמש בדרכי חישוב שמביאים לתוצאה אבסורדית.
דוגמה לכך- מחסן ששימש למשרד באחד המושבים בשרון, הוערך לפי דמי שכירות מבוקשים באזור התעשייה בנתניה. לא צריך להית מומחה גדול כדי להבין שישנם הבדלים ניכרים בין מאפייני אזור תעשייה לנחלה במושב מנומנם.
שמאי המקרקעין מטעם הרשות נקט בגישה זו מפאת חוסר היכולת לבצע את הערכת השווי באמצעות נכסים דומים לנכס הנדון.
עובדה זו מביאה לכך שמקרים רבים הדבר משחק דווקא לטובתנו ובהשגות רבות אנו הופכים את הקערה על פיה ומוכיחים כי דמי השימוש שנדרשו אינם ראויים ומופרזים.
מניסיוני שנצבר בעבודתי באגף השמאי הממשלתי, אני יכול לומר בוודאות כי במרבית המקרים ישנה כדאיות להגשת ההשגה.
בהשגות בהן טיפלנו, הבאנו לתוצאות מעולות ולהפחתה ניכרת של הסכומים הנדרשים.
מומלץ לקרוא באתר על השגה ראשונה על שומת רמ"י.